תחש המשכן

Dugong

שם מדעי

Dugong dugon

קבוצה

סימנים מזהים בים

אורכו בין 2.4 ל-4 מ'; הנקבות גדולות מעט מהזכרים. נולד בצבע קרמי חיוור, עם הגיל מתכהה עד גוון אפור ציפחה, בשני צידי הגוף. שיער קצרצר מפוזר בדלילות על הגוף. ישנם זיפים באזור האף והפה, המשמשים כאברי חישה העוזרים למציאת המזון. ראש מעוגל, העיניים קטנות וראייתם חלשה, חוטם גדול וחסר עצמות. הנחיריים בקדמת האף ומקלים על שאיפת האוויר, מאחר שמין זה אינו יכול לעצור נשימתו במים לזמן רב, וחייב לעלות מעל המים כל כמה דקות. השפה העליונה משוסעת ובולטת על גבי הפה הנפול. השפה התחתונה והחיך בעלות ריפוד מגן מקורנן שמסייע בתפיסת צמחייה, שאחר-כך נעקרת מהשורש בעזרת תנועת השפה העליונה. העור עבה, קשה וחלק. הגפיים הקדמיות התפתחו לסנפירים שאורכם 35–45 ס"מ, הבוגרים משתמשים בו לתנועה והגא, ונעים באיטיות.

סימנים מזהים ביבשה

לתחש 14-10 שיניים. חטים קטנים מופיעים לעיתים אצל זכרים ונקבות בוגרים בגילאים 15-12.שנים. אצל הנקבה החטים אינם יוצאים מהחיך בשונה מהזכר, ועל כן משוער כי חטים אלו משמשים כאמצעי הבדלה נוסף בין המינים, בנוסף להיותם עזר משמעותי לתזונה.קופסת המוח קטנה, עצמות השלד צפופות וחזקות

משקל

משקלו של פרט בוגר 420-900 ק"ג

התנהגות והתנהלות בים

בעבר היו תחשי המשכן נעים בלהקות של מאות פרטים. כיום מתועדות קבוצות של 6-35 פרטים. בלהקות מסוימות מתקיימת נדידה יומית או עונתית למרחקים קצרים. מהירות שהחייה הממוצעת כ-10 קמ"ש, אם כי בשעות מצוקה מגיעים גם למהירות של 20-15 קמ"ש. צלילות לעומק נמשכות 3-1 דקות. בשעת פחד - הבוגרים מייצרים קולות שריקה עזים, הגורים מייצרים קולות בכי המזכירים פעיות. תקשורת זו היא למרחקים קצרים בלבד ובתדרים הקרובים לאוזן האנושית.

תזונה

ניזון מעשבי הים Potomogetonaceae Hydrocharitaceae וכן מאצות, צדפות, סרטנאים ודיונונים שונים. האכילה מתרחשת בעומק 5-1 מ', בין היתר על ידי חפירה ועקירת שורשים כחלק מליקוט המזון (על כך מלמדת שחיקת הניבים על גבי סלעי הקרקעית).

רבייה

הרבייה מתרחשת על פני כל השנה בהתאם לגאוגרפיה ולתנאים פיזיולוגיים. אורך תקופת העיבור משוער כשנה אחת. הנורמה היא ולד יחיד, ותאומים הם נדירים ביותר. ההמלטה מתרחשת במים רדודים, והוולדות שוחים ישר לפני הים לנשימת האוויר הראשונה. גודל הגורים 120-100 ס"מ ומשקלם 35-20 ק"ג.

מה עוד?

תחש המשכן מתגורר בעיקר בקרבת חופי הים הטרופיים. הוא נפוץ בחופי מזרח אפריקה, מהים האדום (כולל חופי אילת) עד לחופי הודו ותאילנד. תועד ריכוז רב גם באזור יפן, אוסטרליה, פפואה ניו גיני, אינדונזיה ואיים רבים באוקיינוס השקט.

הוא נמצא בסכנת הכחדה טבעית, על רקע השילוב בין תקופת פוריות קצרה, ילודה מוועטה ותוחלת חיים ארוכה.

תוחלת החיים של תחש המשכן מגיעה עד כ-70 שנה.

כשהתחש נולד הוא ניזון מחלב אם מתחת למים, כשהוא הפוך וצמוד בבטנו לבטן האם. ההנקה אורכת עד 18 חודשים, אך הגורים מסוגלים לעכל עשב כבר מגיל 3 חודשים,

הגורים נשארים בקרבת האם עד גיל שנה. בגרות מינית מתרחשת בשני המינים בגילאים 10-9, אך עשויה להתעכב גם עד גיל 15.

הטורפים העיקריים של התחשים הם הקטלן, תנין הים ובעיקר הכריש הטיגרי.

למרות גודלו הוא בעל מוח קטן ביותר, השוקל רק 300 גרם ומהווה כ-0.1% ממשקל הגוף.

במספר תרבויות אסייתיות משתמשים בחלקי גופו של התחש למטרות רפואה וכמעורר מיני.

אולי יעניין אותך גם: