דולפין תלום-שן

כדאי לדעת: מעט מאוד ידוע על מין זה של מים עמוקים, שאזור התפוצה שלו הוא בעיקר מזרח אגן הים התיכון, אך נדיר לראותו מול חופי ישראל (ייתכן כי בעיקר בשל מיעוט תצפיות וסקרים ייעודיים בים העמוק). באזורנו נצפה לראשונה (דולפין בודד, שהגיע מסיני) בשנות ה-90. ב-2005 תיעדו חוקרי מחמל”י את הלהקה הגדולה ביותר שנצפתה באגן המזרחי של הים התיכון, אבל זכו לראות שוב את המין הזה רק ב-2016, אז נצפה במרחק של כ-160 קילומטר מחופי תל אביב, כשהוא שוחה בלהקה קטנה, שכללה גם שני גורים. אם הוא מגיע לחופי ארצנו – זה קורה בעיקר בחודשי האביב (פברואר-אפריל).

סכנות עיקריות: : קטגוריית הסיכון של המין דולפין תלום-שן מוגדרת כיום ללא חשש (LC) בידי ארגון IUCN העולמי. האיום העיקרי על המין נוסע מדייג, שגורם להידלדלות המשאבים הימיים.

מזון: מין זה ניזון ממגוון רחב של דגים ודיונונים (ללא הגבלת גודל). לפעמים נצפה כשהוא חולק מזון עם דולפין נוסף.

רבייה: גור הדולפין תלום השן נולד באורך של כמטר. מעבר לכך, אין כמעט מידע.

תוחלת חיים: כ-32 שנה.

סימנים מזהים בים: אורך גוף הדולפין הבוגר הוא כ-2.5 מטרים. צבע גבו כהה וגחונו לבן-ורדרד. לעתים נראים כתמים בגון ורוד או שנהב בצדי גופו. סנפיריו ארוכים ביחס לגופו, ואילו סנפיר הגב שלו גבוה ונראה כמשולש. מקרוב זיהויו ודאי, כיוון שהוא היחידי שיש לו קודקוד מוגבה, המשתפל בהדרגה אל בסיס החרטום, ללא שמץ של קמט או גבול המפריד ביניהם. לרוב נצפה תלום השן במים עמוקים, בקבוצות של 10-20 פרטים (להקה של 160 פרטים תועדה במערב הים התיכון). לעתים הוא אף נראה בחברת דולפיננים מצויים. תלום השן אינו חברותי במיוחד לסירות ואינו אקרובטי. הוא נוהג לשחות קרוב לפני המים, כשסנפיר הגב שלו בולט. צולל למשך כ-15 דקות.

סימנים מזהים ביבשה: מלבד צורת קדמת הראש הייחודית, סימן מזהה נוסף הוא התלמים האורכיים הבולטים שעל שיניו, שאף ניתנים למישוש. שפתיו לבנות לעתים, ועיניו גדולות יחסית. משקלו המירבי של המין הוא 160 קילוגרם.