דולפין מצוי

כדאי לדעת: הדולפין המצוי נחשב לנפוץ ביותר באוקיינוסים, אך אוכלוסייתו בים התיכון מוגדרת כיום בארגון השימור העולמי (IUCN) כמצויה בסכנת הכחדה. עם זאת, מאז 2009, אז נצפה לראשונה מול חופי ארצנו במסגרת מחקר מחמל”י, נראה כי חל גידול באוכלוסיית הדולפין המצוי, בעיקר באזור השמורה הימית אבטח, שבין אשדוד לאשקלון.

סכנות עיקריות: קטגוריית הסיכון של המין דולפין מצוי מוגדרת כיום ללא חשש (LC) בידי ארגון IUCN העולמי. הסיכון העיקרי למין נעוץ בפועלו של האדם, שגורם לזיהום מי הים וסביבת מחייתו של הדולפין, וכן בבעיות גנטיות, מחלות ומינים פולשניים למיניהם.

מזון: ניזונים בעיקר מדגיגים, בשעות הערב והלילה, ולרוב צדים בלהקה.

רבייה: הגורים נולדים בתקופה שבין סוף האביב לתחילת הקיץ, בתום היריון של 11 חודשים, ואורכם כ-80 סנטימטר. הם יונקים כשנתיים ומגיעים לבגרות מינים בגיל חמש. הנקבה ממליטה בתדירות של אחת לשנה עד שלוש שנים.

תוחלת חיים: 20-25 שנה.

סימנים מזהים בים: אורך גופו הממוצע של הדולפין המצוי הוא כשני מטרים. למרות כינויו “קצר חוטם”, המעיד על העובדה שמבין שלושת המינים המוכרים בעולם בסוג דולפין מצוי – חוטמו הוא הקצר ביותר, יש לו חוטם צר וארוך ביחס לראשו, המופרד היטב ממצחו.

קל יחסית לזהות את הדולפין המצוי, בזכות שתי ה”עדשות” הבהירות היוצרות צורה אופקית של שעון חול בצדי גופו. ה”עדשה” הקדמית היא לעתים בגוונים של צהוב או קרם ואילו האחורית לבנה-אפורה. סנפיר הגב מכיל שני גוונים של אפור.

מין זה אקרובטי, אוהב לשחות לצד הסירות ולרכב על גל החרטום. הוא חי בלהקות של עשרות ומאות ובאזורים בהם הוא נפוץ – גם בעדרים של אלפים ועשרות אלפים. לפעמים נצפה באזורנו בלהקות מעורבות, בעיקר בהקשר של חיפוש אחר טרף בסביבת מכמורתנים. הדולפין המצוי אינו נחשב כמין חופי, אך מתקרב לחוף, בעיקר ליד איים ומפרצים.

סימנים מזהים ביבשה: לא קל להבדיל בין הדולפין המצוי למינים השונים של הסטנלה. אפשר לדעת בוודאות שמדובר בו אם מגרדים את החיך העליון של החרטום ומוצאים שני חריצים לאורכו. לדולפין זה כ-50 שיניים קטנות וחרוטיות בכל חצי לסת ומשקלו נע בין 80 ל-100 קילוגרם.