צילום: מחמל"י
עד קיץ 1993, אז החלו החוקרים (שלימים הקימו את מחמל”י) במלאכת איסוף הנתונים על מיני היונקים הימיים לאורך החוף הישראלי, המידע על הימצאותם של יונקים ימיים באגן המזרחי של הים התיכון הסתמך בעיקר על דיווחו של Marchessaux משנת 1980, שהתבסס על מידע שקיבץ מהספרות ומאוספי המוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב והמוזיאון הבריטי להיסטוריה של הטבע.
תיעוד הליוויתנאים המתים שעלו אל החוף החל מקיץ 1993 איפשר עדכון רציף ומהימן של הנתונים הישנים: בתום חמש שנות מחקר בלבד ידעה מחמל”י לדווח על שמונה מיני ליוויתנאים שנצפו לאורך החוף הישראלי, על גילם ועל ריכוז המתכות הכבדות ברקמותיהם. בשנת 1998 החלו מתנדבי העמותה לצאת להפלגות סקר בים התיכון שהפכו סדירות משנת 2001, במטרה לזהות באופן פרטני את הדולפינים שנצפו במהלך הסקרים – שיטה זו איפשרה לקבוע בצורה ודאית שמדובר באוכלוסייה קבועה של דולפינים מהמין דולפינן מצוי שחיה בחוף ישראל בים התיכון, להעריך את גודל האוכלוסייה, הקבועה וגם הנודדת, את קצב התרבותה וכן לגלות מינים אחרים.
אוכלוסיית דולפינים משגשגת
כיום אנו יודעים על 12 מיני ליוויתנאים ומין אחד של טורפים ימיים, שוכני קבע או מזדמנים, לאורך החוף הים תיכוני של ישראל. שניים מהם מוגדרים בידי IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאביו, כמינים המצויים בסכנת הכחדה: הדולפין המצוי (Delphinus delphis) וכלב הים הנזירי הים-תיכוני (Monachus monachus)
בעשור האחרון מתועדות בארץ להקות גדולות של הדולפין המצוי – רובן בדרום הארץ, באזור שמורת אבטח – בתדירות של תצפית אחת לשבועיים לערך.
גם מחופה של ישראל הנושק לים סוף נאספים כל העת נתונים בידי חוקרי מחמל”י, למרות שלא מתבצעים באזור סקרים סדירים. סך הכל חוקרי מחמל”י זיהו עד היום כ-150 דולפיננים מצויים.
אמנה חשובה לשימור היונקים הימיים
ביולי 2018 נערך לראשונה בישראל סקר אווירי, מטעם ACCOBAMS (האמנה לשימור יונקים ימיים בים התיכון ובים השחור) ובהשתתפות ד”ר אביעד שיינין ואייל ביגל ממחמל”י. הצוות כלל גם את ד”ר לאה דויד, מהחוקרות המובילות בצרפת ובעולם לסקרי יונקים ימיים.
הסקר בוצע כחלק מסקר כלל ים-תיכוני, שמטרתו לייצר תמונת מצב של היונקים ימיים ברחבי הים התיכון. וזאת, למרות שישראל היא מהמדינות הבודדות באגן הים התיכון שאינן חתומות על אמנת ACCOBAMS לשימור ליוויתנאים בים התיכון ובים השחור, ומלבד החוק המכריז עליהם כעל מינים מוגנים, אין היום שום חקיקה או פעולה רשמית הדואגות לשימור היונקים הימיים בישראל.
עד שישראל תמצא לנכון לחתום על האמנה החשובה, השותפות ב- ACCOBAMS של מחמל”י (כגוף מדעי) ושל רשות הטבע והגנים (כגוף משקיף), תורמת לאין שיעור להמשך מחקר היונקים הימיים באזור.
מחקרי מחמל”י
המחקרים שבוצעו במהלך השנים במסגרת העמותה, בחסות האקדמאית של אוניברסיטת חיפה, ובמסגרת המכון ללימודי ים על שם רקנאטי (ולאחרונה גם התחנה לחקר הים על שם מוריס קאהן – שניהם בבית הספר למדעי הים על שם ליאון צ’רני), הובילו לכמה גילויים מדעיים, בהם תיעוד ראשון של דולפין ממין “סטנלה ארוכת-חרטום” במפרץ אילת ודולפין מגובנן, שעבר את תעלת סואץ מהים האדום לים התיכון.
חוקרי העמותה ונושאי המחקר
תואר שלישי
עוז גופמן, אוניברסיטת חיפה, 2005: שינויים התנהגותיים כלפי בני אדם בדולפינה חברותית בודדת ממין דולפינן אנקולי (Tursiops aduncus) בנואיבה, סיני, מצרים, במשך חמש וחצי שנים.
אביעד שיינין, אוניברסיטת חיפה, 2009: אוכלוסיית הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus), דייג המכמורת והקשר ביניהם במדף היבשת הים-תיכוני של ישראל.
מיה רודיטי-אלסר, אוניברסיטת חיפה, 2017: קניון אכזיב כגורם מעצב של מארג המזון האזורי.
איל ביגל, אוניברסיטת חיפה, המחקר בעיצומו: ביומסה של טורפי על בבית הגידול הפלאגי של מזרח הים התיכון.
תואר שני
עוז גופמן, אוניברסיטת חיפה, 1997: יחסי גומלין אדם-דולפין בודד במקורות קדומים ובמחקרים מודרניים, תוך דגש על הדולפינה הבודדה מנואיבה.
מיה רודיטי-אלסר, אוניברסיטת חיפה, 1999: זיהום הים כגורם תחלואה בדולפינים: עדויות מריכוזי מתכות כבדות ברקמות ועצמות דולפינים מודרניים ובעצמות דולפינים מתקופות קדומות שנמצאו לאורך החוף הים-תיכוני של ישראל.
אביעד שיינין, אוניברסיטת תל-אביב, 2003: אפיון מולקולרי ואקולוגי של אוכלוסיית הדולפינן המצוי בים תיכון מול חופי מדינת ישראל.
דגנית סיון, אוניברסיטת חיפה, 2005: דייגים ודולפינים; השפעת גורמים זואוגיאוגרפיים ואנושיים על יחסם של דייגים בחברות ימיות שונות לדולפינים.
דפנה פיינגולד, אוניברסיטת חיפה, 2007: מחקר ושימור לווייתנאים כחלק מפרויקט אקו-תיירותי בצפון הים האדום.
מיכל ספיר, אוניברסיטת חיפה, 2008: לווייתנאים בים התיכון: תפוצה עכשווית וקדומה מהיבטים של תזונה ומשיקולי פלאונטולוגיה.
מרסלה לייבוביץ, אוניברסיטת חיפה, 2008: השוואת דפוסי גידול גורי דולפינים בלהקות בר, בשבי ובחיות בודדות חברותיות וניתוח הרגלי הנקה וגמילה בחברות אדם לא מפותחות.
יולי שריר, אוניברסיטת חיפה, 2009: מאפיינים מורפומטריים של אוכלוסיית הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus) באגן הלבנט.
אליענה רטנר, אוניברסיטת חיפה, 2009: שימור שלדי לווייתנאים לאוספים, למחקר ולתצוגות.
ניר הדר, אוניברסיטת חיפה, 2010: עדכון על אוכלוסיות לווייתנאים מול חופה הים-תיכוני של ישראל: עדויות מתצפיות אקראיות.
מיה אבירם, אוניברסיטת חיפה, 2012: שימוש במאפיינים מורפומטריים לקביעת גיל וזוויג באוכלוסיית הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus) לאורך חוף הים התיכון הישראלי ומקרה בוחן של עיוותים צורניים של דולפינים באמנות פסיפס מהעת העתיקה.
דנה ברנד, אוניברסיטת חיפה, 2014: האם וכיצד משתקפת ההגירה הלספסית של מיני דגים לים התיכון בהרכב התזונתי של הדולפינן המצוי והדולפין המצוי בחוף הישראלי?
יותם צוריאל, אוניברסיטת חיפה, 2015: העדפות בבחירת בתי הגידול של הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus) בהשפעת פעילויות הדייג האנושי בצפון מזרח סרדיניה, איטליה ובחוף הישראלי.
עבודות בוגר במסגרת תואר ראשון
אלינור בר-נור, אוניברסיטת תל אביב, 2002: קטלוג דולפינים מול חופי ישראל.
מיטל מרקוביץ, אוניברסיטת תל-אביב, 2005: אפיון צילומי של אוכלוסיית הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus) לאורך החוף הישראלי.
שרה-לי גרנית, המכללה הימית “מבואות ים” (כיום בית הספר למדעי הים של המרכז האקדמי רופין), 2007: מכמורתנים ודולפינים.
עבודות גמר/ביוטופ ביולוגיה בתיכון
אילת דוניבסקי, מוסד חינוכי “מבואות הנגב”, 1995: חקר התנהגות דולפינה מתבודדת במצרים (נואיבה, סיני) עם בני אדם.
לילך אייל, ביה”ס המשותף חוף הכרמל, 1997: תפוצת דולפינים לאורך חופי הים התיכון של ישראל.
לילך לייטמן, ביה”ס העמק המערבי, קבוץ יפעת, 1997: מהי מהות הקשר בין אדם ללהקות דולפינים בים הפתוח .
טל פלד, ביה”ס התיכון לחינוך סביבתי, מדרשת שדה בוקר, 1997: דפוסי ההתנהגות של הדולפינה הבודדת מנואיבה כלפי בני אדם.
סיון מלול, אורט רוגוזין-מגדל העמק, 1999: סקר ביוטופי של אזור טווח המחייה היומי, בין אוגוסט 1998 למאי 1999, של דולפינת הבר החברותית הבודדה בכפר הדייגים נואיבה-מ’זיינה שבסיני, מצרים.
נדב מזרחי, תיכון ע”ש ברל כצנלסון, כפר-סבא, 2001: שוניות האלמוגים באזור טווח המחייה היומי של הדולפינה החברותית הבודדה בכפר הדייגים נואיבה-מ’זיינה, סיני.
נדב מזרחי, תיכון ע”ש ברל כצנלסון כפ”ס, 2001: הדולפינים כאינדיקטורים לזיהום-ים: הקשר שבין זיהום הים על ידי מתכות כבדות לתמותת דולפינים, לאורך החוף הים-תיכוני של ישראל.
דינה מאירסון, ביה”ס כ”ג יורדי הסירה, ביה”ס לקציני ים עכו, 2002: לכידה בלתי מכוונת של דולפינים ברשתות מכמורת לחופי הארץ.
ליהי סלמון, שיתוף חינוכי מנור-כברי, 2003: הגדרת להקה ומבנה חברתי של דולפיננים.
מארק פוליקובסקי, תיכון תלמה ילין תל אביב, 2004: גורמי תחלואה ומוות של יונקים ימיים בחופי הארץ תוך התמקדות בתוצאות בדיקות היסטולוגיות של מינים שנדגמו בין השנים 1993-2004.
פרסומיים מדעיים של מחמל״י
