זה התחיל ב-17 ביוני, יום שני. כמה דיווחים התקבלו, בזה אחר זה, ממפעילי סירות תיירות על דולפין בר בודד מהמין דולפינן אנקולי (Indo-Pacific bottlenose dolphin) ששוחה מול החוף הצפוני. הדולפין זוהה כפרט בוגר, שזוויגו (זכר או נקבה) לא ברור עדיין.
מאז ועד היום התקבלו במחמל”י עשרות דיווחים על תצפיות של הדולפין הבודד, בין המסעדה התת-ימית עד לחוף הצפוני. הדולפין, שזכה בינתיים לכינוי תומר (Tomer) על שם תומר כהן, השחיין הראשון שהוא התקרב אליו בחופי אילת, נראה כשהוא מתקרב לשחיינים, לשייטים ולחותרי סאפ.
השלב הראשון: חבירה לכלי שייט ללא מגע
ישנם מספר מאפיינים התנהגותיים המשותפים לדולפינים בודדים חברותיים: יצירת הקשר עם בני האדם מתבצעת בהדרגה ומתחילה לרוב בחבירה לכלי שייט מסוימים, ללא מגע (Lockyer, 1990; Dudzinski et al., 1995). השחייה על “גל חרטום” היא ההתנהגות הנפוצה ביותר בקרב דולפיני בר ששוחים בלהקות בסביבת בני אדם. לעיתים קרובות הדולפינים נמשכים לגלי הלחץ שנוצרים בחרטום הספינה, וגולשים על הגל שנוצר סביב החרטום. אותה “גלישת גל חרטום”, היא סוג של משחק וסוג של חיסכון באנרגיה בזמן שחייה והתקדמות et al., 1986) Shane). מכיוון שדולפינים נצפו גולשים על גל חרטום ולצד לוויתנים (Weaver, 1987), יש להניח שההתנהגות הזו אומצה משחר ההפלגות של הציוויליזציה האנושית.
השלב השני: מתן אמון בבני האדם
השלב הבא ביצירת הקשר הוא “שלב המעבר”, שבו הדולפין נותן אמון בבני האדם. זהו השלב שבו נמצא כעת הדולפין “תומר”. הדבר מתבטא בשחייה משותפת דולפין-אדם ללא מגע. לאחר שלב בניית האמון מתחיל שלב המגע העדין, שבו הדולפין מיוזמתו מאפשר לשחיינים לגעת בו (Lockyer, 1990), ככל שמתארך קשר דולפין-אדם והדולפינים החברותיים נחשפים ליותר אנשים, נמצא לאורך זמן כי הדולפינים מראים כלפי בני אדם את כל רפרטואר ההתנהגויות שלהם בדומה לתגובותיהם אל אובייקטים או לחליפין אל דולפינים אחרים. באופן מעשי, הדולפינים מתנהגים אל השחיינים כאל חברי להקה: דוחפים, חוטפים, מצמידים לקרקעית, מכים, פותחים את הפה, נושכים ותוקפים שחיינים באזור טווח המחייה בו מתקיימים יחסי הגומלין. מקצתם אף מפגין התנהגות מינית המתבטאת אצל נקבות בחיכוך האזור הגניטאלי על גוף השחיינים ובזכרים – בחיכוך איבר המין ו/או ניסיונות חדירה על בני אדם. הם יוצרים משחקים תוך כדי מניפולציות עם איברי הגוף ואחזקת עצמים אותם הם אוספים במים ו/או מקבלים מבני אדם (Dudzinski et al., 1995; Doak, 1995; Lockyer, 1990).
חשוב מאוד להבין שמדובר בחיית בר ויש לכבד את בחירתה בשלב זה של חייה להתקרב וליצור קשר עם בני אדם.
ההנחיות להתנהגות במים לצד דולפין בודד חברותי
לפני שקופצים למים, חשוב להבין כי יש להתייחס אל חיית הבר בכבוד המגיע לה ולזכור שמדובר בבעל חיים חזק מאוד ולא בחיית מחמד. שנית, קיים סיכון נוסף מעצם הימצאותנו בסביבה העוינת אותנו כיצורים יבשתיים.
הכללים וההוראות הבאות לשחייה עם דולפין בודד/גור לקוחים מעבודת הדוקטורט של ד”ר גופמן שעסקה בדולפינה הבודדה החברותית “הולי” והגורים שלה, ששהו בחופי נועיבה ומפרץ אילת משנת 1993 למשך עשר שנים:
בשחייה משותפת במים:
- אין להרשות נוכחות של יותר משלושה שחיינים/צוללים לצד הדולפין בעת ובעונה אחת.
- יש לתת לחיה ליזום קרבה ורק אם היא מזמינה ליטוף (בזמן תנועה: הפניית גחון במנח אופקי כלפי השחיין, עם סנפירים פשוטים, תוך גלישה או הנעת זנב בתנועות חלקות ליד השחיין, חיכוך השחיין בחלקי גופה השונים; במנוחה: עמידה אנכית מול השחיין עם סנפירים פשוטים, תחת המים או עם החרטום מחוץ למים כשהיא חסרת תנועה – הצצה) לבצע את החיכוך/גירוד בעדינות, בגחון או בגו. אין לגעת בדולפין אלא אם הדולפין יוזם את הגירוד על האדם.
- אין להצטרף ל”חגיגה” כאשר שחיין אחר מלטף את החיה ובשום מקרה אין להגיע מהצד וללטף גם כן את החיה.
- לעיתים החיה בוחרת לשחות עם אדם מסוים אותו היא מכירה. ניתן לזהות בחירה זו כאשר החיה נצמדת לשחיין/נית ומושכת אותו מחוץ לקהל השחיינים. יש להימנע בשלב זה מכל מגע ו/או מרדף אחר החיה. התנהגות זו יכולה לדמות ל”קינאה” בבני אדם. הפרעה לחיה בפעילות זו יכולה להוביל לתוקפנות מיידית.
- אין ללטף את הדולפין באזור הראש כולו. אין לתפוס אותו או לחבקו בסנפירי הצד, סנפיר הגב או הזנב. הזנב הוא איבר התנועה של הדולפין וכל אחיזה בו עלולה להוביל לתוקפנות כלפי האוחז. ניסיון לאחיזה בדולפין ועצירת התקדמותו/ה, בים או ליד החוף עלול להביא לפגיעה חמורה. הימצאות דולפין בודד חברתי במים מאוד רדודים אינה מהווה סימן מצוקה הדורש החזרתה לעומק!
- כשמבחינים באחד או יותר מסימני האזהרה התוקפניים הבאים, יש לנתק מגע מיידית: הקשתת גו, נקישת לסתות, הנעת סנפירי חזה בו-זמנית בתנועות חדות, פליטת בועת אוויר גדולה מפתח הנשימה תוך השמעת קול עמוק .(Forceful grunt)
- בשום אופן אין להשליך לעבר החיה פריטי מזון “טבעיים” כמו דגים ותמנונים או עצמים כלשהם. האכלה מלאכותית היא עבירה על החוק שעלולה להפוך את החיה לתלותית ואף תוקפנית במידה שהיא לא תשיג את המזון שהתרגלה לקבל בקלות.
- במידה שיורדים מכלי שייט לצורך שחייה במים עם חיה, יש להיצמד לסירה ולא להגיע לעמדה שבה השחיין נמצא במרכז הים ללא אפשרות מילוט חזרה לסירה במקרה של תוקפנות מצד החיה.
בשחייה משותפת במים לצד אם וגורה:
- אסור לעבור ולחצות בין האם והגור כשהם שוחים בצמוד זה לזו.
- אין ליזום כל מגע פיזי עם הגור כיוון שהוא נמצא בשלב עיצוב התנהגותו באמצעות חיקוי, שבאופן טבעי נלמד מדולפינים. בעבר, במספר רב של מקרים, גורים צעירים שגדלו בחברת בני אדם (בשבי) הפכו לתלותיים, תוקפניים ואלימים במיוחד כלפי בני אדם.
- יש להימנע מלהתקרב לגור גם כשהוא מתקרב ויוזם מגע.
בהמשך לתוצאות מחקר זה, שדן ביחסי גומלין דולפין-אדם, חשוב לציין כי הטרדת בעלי חיים ימיים הוגדרה לפי החוק האמריקני “כרדיפה, עינוי או הרגזה שיש לה פוטנציאל לפצוע חיה ימית או להקת חיות ימיות בטבע, או שיש לה פוטנציאל להפריע ללהקת חיות ימיות בטבע על ידי גרימת התפרדות של דפוסי ההתנהגות הכוללת אבל לא מגבילה נדידה (הגירה), נשימה, הנקה, רבייה, האכלה או הגנה” (Baur et al ,1999).
